top of page
  • White Facebook Icon
  • White LinkedIn Icon

#כתבות_יוני_2022

01

NFT

https___specials-images.forbesimg.com_imageserve_6170e01f8d7639b95a7f2eeb_sotheby-s-nft-na

NFT  - זיוף או העתיד הדיגיטלי שלנו?

רועי פרידמן

NFT  - האם מדובר במערב הפרוע או בעתיד הדיגיטלי שלנו? מדוע הציוץ הראשון בטוויטר נמכר ב2.9 מיליון דולר ומה הופך GIF של חתול מצוייר או תמונה של קוף משועמם להיות שווים מיליונים?
ולמה כדאי לנו, כסטודנטים צעירים לשקול תחום זה כאפיק השקעה רלוונטי.

03

AI

dream_1920_edited.jpg

העתיד כבר כאן

שני רופא

עולם מדעי המוח ועולם האינטליגנציה המלאכותית הם שני תחומי מחקר צעירים ההולכים ותופסים תאוצה בשנים האחרונות. אם נחבר את שני התחומים האלו יחד נכנס לעולם שבו הגבולות בין האדם למכונה מתחילים להיטשטש. והשאלה שעולה היא האם התסריטאים של סרטי מדע בדיוני למעשה רק ניבאו את העתיד?

סייבר, אתיקה ומה שביניהם

אביב שרון ושליו קטש

סדרת כתבות שמעלה את השאלות,
מה השימוש הנכון בטכנולוגיות סייבר בימינו?

האם יש גבול שבו השימוש הופך ללא אתי? 

שאלות מסוג זה, הן שאלות שכל סטודנט למדעי המחשב צריך לשאול את עצמו, כי בכל רגע הוא יכול למצוא את עצמו עומד בפני ההחלטה הזאת בעצמו.

Coding

04

Cyber

05

Meet The Academy

Ariel_shamir.jpg

הכירו את פרופ' אריק שמיר

גיא פרידלנדר

במקור מירושלים והיום גר במבשרת ציון, נשוי + 3. את שלושת התארים הראשונים עשה באוניברסיטה העברית ואת הפוסט-דוקטורט באוניברסיטת טקסס, מיד לאחר מכן הצטרף לבית הספר אפי ארזי באוניברסיטת רייכמן ועד לפני שנה כיהן כדיקן.

אוהב לטייל, אומנות ואוכל טוב.

מחוץ לקוד: מה באמת הופך מפתחים למעולים?

גיא פרידלנדר

פיתוח תוכנה נתפס כתחום שבו היעד הוא פתרון טכנולוגי של בעיות באמצעות קוד.

רבים חושבים שכדי להיות מפתח או מפתחת מעולים, יש ללמוד תואר במדעי המחשב או לקחת קורס מקצועי נחשב, לדעת שפות תכנות רבות ולשלוט בעקרונות מתמטיים בתחום.


בפרק זה של הפודקאסט ״עושים תוכנה״, מראיינים את רותם הבר - Director of Engineering בסולוטו. לרותם, מפתחת ומנהלת בעלת ניסיון רב, יש נקודת מבט שונה בנוגע למה חשוב כדי להגיע רחוק בעולם הפיתוח. לדעתה, האופן שבו מפתחים ומפתחות מבטאים את עצמם, לוקחים אחריות ואפילו מקשיבים לאחרים בדיילי הינו מרכיב קריטי ביכולות של איש או אשת הפיתוח.

האזינו עכשיו בסוטיפיי או באפל מיוזיק

02

Podcast

Spotify_Logo_RGB_Green.png
Apple-Music-Logo-2015-present.png

NFT  - זיוף או העתיד הדיגיטלי שלנו?

מאת רועי פרידמן

סטודנט שנה א' למדעי המחשב ויזמות

רובנו נחשפנו בשנה האחרונה למונח NFT. כנראה שחשיפה זו לוותה בגיחוך על "התופעה המוזרה"  או בציניות כלפי אומנות דיגיטלית שנמכרה במיליונים בלי שום סיבה הגיונית. סיכוי סביר שגם אלו שחקרו והתעניינו עדיין לא לגמרי מבינים על מה מדובר, אז בואו נעשה סדר.

מה זה NFT? 

NFT הוא קיצור ל - Non-Fungible Token, זכות וירטואלית שאנחנו קונים שכרגע שייכת לאדם אחר.
לרוב המושג מקושר ליצירת אומנות אך ניתן לקשר אותה לכמעט כל דבר. לדוגמה - הציוץ הראשון אי פעם בטוויטר שנמכר ב2.9 מיליון דולר!

איך זה קורה? 

ראשית פותחים ארנק קריפטו, קונים את'ריום (מטבע דיגיטלי שרוב המסחר בNFT נעשה באמצעותו ועמלות  הקנייה עליו יעשו לכם חור קטן בלב) ומחברים את הארנק הדיגטלי לפלטפורמות קנייה ומכירה של NFT, לדוגמה - OpenSea שהיא הגדולה והפופלארית ביותר. 

איך יוצרים NFT משלך?

על מנת להפוך משהו דיגטלי לNFT צריך לעבור תהליך שנקרא MINT, תהליך הטבעה של טוקן חדש בבלוקצ'יין, המערכת עליה מתבצע המסחר במטבעות דיגיטליים.
הNFT מבטיח בעלות שאינה מוטלת בספק, והיא שקופה לחלוטין לעיני כל במערכת הבלוקצ'יין. 

מבט קדימה

כיום, עולם המסחר בNFT הוא קצת דומה למערב הפרוע. קיימים שודדים מצד אחד והמונים שרוצים לעשות כסף קל במקומות שלא יצליחו להשיג מהצד האחר. עם זאת, עולם הNFT מבשיל והתמונה הולכת להשתנות. לטעמי, בשנים הקרובות, ועל אחת כמה וכמה בראייה ל20-30 שנה הבאות, כל אחד ואחת מאיתנו יעסוק בNFT ברמה היומיומית, בצורה כזו או אחרת.
כך למשל מארק צוקרברג הודיע במרץ האחרון כי הוא מתכוון לאפשר בקרוב לרכוש באינסטגרם NFT ולמעשה לאפשר שכל תמונה או וידאו שיעלו בה יוכלו להיות מוצעים למכירה. 

תדמיינו עולם שכל הרישומים מתועדים בצורה פשוטה ונוחה בNFT ולא צריך לעבור תהליכים בירוקרטיים מסובכים ומעייפים. קחו את עולם הנדל"ן לדוגמה. תהליך מכירה/קנייה של נכס נדל"ן עשוי להיות ארוך ומתיש. מעבר לשלבי המשא ומתן וההסכמים בין הצדדים השונים קיימים תהליכים בירוקרטיים שכל אחד מאיתנו היה שמח שלא היו קיימים (מניסיון). בעזרת הNFT יהיה אפשר לשלב את עולם הנדל"ן והעולם הדיגיטלי, כך שאת העברת הזכויות מהקונה למוכר והרישום בטאבו יהיה ניתן להעביר כפריט NFT, וכך כל הזכויות על הנכס יעברו מהמוכר לקונה בצורה מאובטחת, מוסדרת ונוחה.

הקורונה יצרה קפיצות מדרגה של כמה שנים בטכנולוגיה ויצרה הזדמנויות יוצאות מן הכלל. גדל כיום ברחבי העולם דור של מתעשרי קריפטו צעירים, בני 20-40 שעשו את הכסף הגדול בלי הרבה מאמץ, ועולם הNFT פתח עבורם שוק חדש ונוח. אלה אותם אנשים שקנו את הביטקוין שהיה שווה 200$ ועכשיו שווה 30,000$.
אני קורא לכם לחשוב בצורה יצירתית ולהכין אסטרטגיית קריפטו לעתיד. כמובן שמדובר בסיכון, אבל המרוויחים הגדולים הם אלה שרואים את העתיד לפני השאר.

NFT

העתיד כבר כאן 

מאת שני רופא

סטודנטית שנה א' למדעי המחשב- יזמות

נתחיל מהבסיס- עולם מדעי המוח הוא תחום מחקר צעיר למדי ההולך ותופס תאוצה בשנים האחרונות ומבסס את מעמדו כתחום מדעי מחקרי בעל חשיבות רבה. 

לצד זאת, עולם האינטליגנציה המלאכותית (או גם: אינטליגנציה ממוחשבת, AI;) הנשען על טכנולוגיות של למידת מכונה (Machine Learning) הוא תחום חדש אף יותר הצומח בקצב מהיר. שילוב שני תחומים מדעיים אלו טומנים בהם פוטנציאל רב לטשטוש הגבולות בין האדם כיצור תבוני למכונה ממוחשבת כ״טיפשה״, וכבר כיום אנו רואים טכנולוגיות פורצות דרך שמעלות תהיות האם התסריטאים של סרטי מדע בדיוני למעשה רק ניבאו את העתיד?

 

1. לסמס ריחות- אולי בקרוב זה יקרה

 

חוקרים מתחום מדעי המוח ומדעי המחשב כבר לפני שנים הצליחו לבנות רשתות נוירולוגיות ממוחשבות המדמות תהליכים שונים המתרחשים במוח האדם לצורך מחקר ופיתוחים שונים, אך תחום אחד עדיין כמעט ולא נחקר כלל בכל שנות האבולוציה של האנושות- חוש הריח שלנו. 

לאחרונה קמו חוקרים שהחלו לגלות עניין בתחום, ואלו הצליחו לגלות כי אותן רשתות עצבים יכולות ללמד את עצמן להריח ולאפיין ריחות תוך מספר דקות- ובכך למעשה לדמות באופן ממוחשב את התהליך כפי שמתרחש אצל בני האדם. למרבה הפלא, הרשת העצבית המלאכותית שיכפלה את הפעילות הביולוגית של חוש הריח באופן כל כך מדויק עד שהיא חשפה שרשת הריח של המוח מותאמת מתמטית כמעט לחלוטין לתפקוד האמיתי שלה.

 

>> לקריאה נוספת

 

2. מה אם באטמן היה עיוור? (ומה הקשר בין עטלפים ללקויי ראיה?)

 

בדומה לגלי אור, בני אדם יכולים לתפוס רק ספקטרום קטן יחסית של גלי הקול שמסתובבים סביבנו- כל עוד תדרי הקול נעים בין 20 הרץ ל-20,000 הרץ. מעל לתחום זה, זהו טווח התדרים שבו פועלות חיות כמו עטלפים ומאפשר להם לנוע בחופשיות בחושך מוחלט, וגם מה שמשמש בסריקות רפואיות כמו אולטרסאונד.

שיטה חדשה המשתמשת בטכנולוגיה מתוחכמת נוצרה כניסיון על ידי מדענים מאוניברסיטת אלטו (Aalto) שבפינלנד, והובילה ליצירת מכשיר הנותן לבני אדם שמיעה בטווח תדרים רחב יותר, הדומה לשל עטלפים. הדבר מקנה לא רק את היכולת לשמוע תדרים הרבה מעבר לאלו שהאוזן האנושית קולטת, אלא גם להבחין בכיוון ובמרחק של מקורות הקול (echolocation). היכולת לקלוט צלילים שאינם נשמעים בדרך כלל יכולה להיות בעלת יישומים תעשייתיים חשובים, למשל יכולת לשמוע ולאתר דליפות גז שקטות, לסייע ללמוד את התנהגות העטלפים ולהשתמש בכלי זה ככלי מחקרי, ולהקנות ללקויי ראייה פוטנציאל להתמצא במרחב מבלי סיוע אנושי נוסף.

 

>> לקריאה נוספת (1) (2)

 

3. האם תתנו למחשב לקרוא לכם את המחשבות?

 

שתלי מוח מאפשרים תקשורת בין המוח למכשירים אלקטרוניים, ומאפשרים לשנות, להקליט או לתרגם את פעילות המוח לצרכים שונים. יש לכך יישומים רפואיים רבים, כולל התערבות בפעילות מוחית משובשת הנובעת ממחלות נוירולוגיות כמו אפילפסיה ופרקינסון, טיפול בדיכאון, או יצירת מסלולים חושיים חדשים כדי לסייע לעיוורים. אחת המגמות היותר מרגשות היא ההבטחה להפוך "טלפתיה" ממדע בדיוני למציאות. כיום, מוח האדם משתמש באותות חשמליים בפעילותו ליצירת אינטראקציה עם הסביבה. התחום המתפתח של טכנולוגיות ממשק מוח-מחשב (BCI) עשוי לאפשר לאנשים שאינם מסוגלים לדבר ו/או להשתמש בגפיים שלהם לתקשר שוב. ישנם כיום מספר אנשים עם מוגבלויות קשות שכבר משתמשים ב-BCI לתקשורת ושליטה בסיסית בחיי היומיום שלהם. עם חומרה טובה יותר לרכישת אותות, אימות קליני ברור, מודלים של הפצה ברי קיימא, וכנראה הכי חשוב, מהימנות מוגברת, טכנולוגיות BCI עשויים להפוך לכלי תקשורת ובקרה חדש וחשוב עבור אנשים עם מוגבלויות, ואולי גם עבור האוכלוסייה הכללית.

 

>> לקריאה נוספת (1) (2)

 

4. מחלום למציאות, ממציאות לחלום- מהנדסי חלומות, יש דבר כזה!

 

זוהי הצעה ממגנטת ובלתי סבירה כאחד: האם אנחנו באמת יכולים להנדס חלומות, העולמות הפנימיים האלו שמרגישים כל כך מחוץ לשליטתנו? השאלה אודות מקורן של חלומות והרעיונות הטמונים בהן ריתקה אנשים במשך אלפי שנים, משיטות רוחניות במצרים העתיקה ועד לטיפולים עכשוויים בסיוטים פוסט טראומטיים, ובכל זאת הטכניקות הללו אינן נחשבות למהימנות. 

חקר החלומות נכנס לעידן המודרני בדרכים מרגשות, ולאחרונה חוקרים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) הצליחו לפתח את דורמיו  (Dormio)- מכשיר המקדם את חקר החלומות לרמה חדשה. דורמיו לא רק מסייע בתיעוד דיווחי חלומות, אלא מכוון חלומות לנושאים מסוימים. ״ דורמיו מתַקְשר ישירות עם מוחו החולם של אדם ומשפיע על תוכנם של חלומותיו,״ אומר רוברט סטיקגולד, מנהל המרכז לשינה ולקוגניציה במרכז הרפואי בית ישראל בדיקונס, מסצ'וסטס. 

 

>> לקריאה אודות חווייתו של הסופר מייקל קלון עם הטכנולוגיה החדשנית (כלכליסט)

>> לקריאה נוספת (1) (2)

AI
Blockchain Developer

סייבר אתיקה ומה שביניהם

מאת אביב שרון ושליו קטש

סטודנטים שנה א' למדעי המחשב- יזמות

אתיקה ודילמות בעולם הסייבר

היכולות והחידושים הטכנולוגיים של ימינו מביאים איתם גם מורכבויות ודילמות אשר עלינו להתמודד עמן, ולא נתקלנו בהם עד היום. מצד אחד, יכולות אלו מאפשרות לממשלות וארגונים להגן על בטחון העובדים והאזרחים שלהם. זאת, ע"י שימוש בכלי רוגלה המאפשרים מעקב אחר איומים וחשודים פוטנציאליים.

מהצד השני, ישנו חשש רב ששימוש בכלים בעלי עוצמה שכזו, המאפשרים חדירה לפרטיות של אדם באופן חשאי לחלוטין, יכולים לפגוע בחפים מפשע. כך, לדוגמה בפרשיית NSO אשר עלתה לאחרונה לכותרות, עלה חשד לשימוש לא אתי בכלים אשר הוזמנו ע"י ארגונים וממשלות.

לכן, נדרש ע"י החברות המפתחות ומוכרות את הכללים הללו, לייצר רף וסטנדרטים נוקשים למכירה ולשימוש בכלים אלו, על מנת להצליח להשתמש רק בצד החיובי של כלים אלו.

 

 

הגנה בסייבר

בעידן בו אנו חיים המידע שלנו חשוף לגורמים רבים. ויש מי שיחפשו לעשות שימוש ציני במידע זה. גנבות בעולם הדיגיטלי הינן דבר שכיח, לכן אינדיבידואלים וחברות רבות משקיעים זמן ומשאבים רבים על מנת לשמור על רכושם מפני איומים כאלו ואחרים. אבטחת מידע (או cybersecurity) הינה טכנולוגיה אשר נבנתה על מנת להגן על רשתות ומכשירים מפני התקפות או ניסיון גישה לא מורשה לתוכן כלשהו.

 

CIA TRIAD

האבטחה מושתת על בסיס שלושה קריטריונים:

  1. סודיות (confidentiality) – הגבלת גישה או חשיפה לא מורשית של מידע, כולל הגנה על פרטיות וזכויות קנייניות במידע.

  2.  שלמות (integrity) – הגנה מפני שינוי זדוני של המידע או השמדתו, כולל הבטחת אי התכחשות ואימות זהויות בעלי המידע.

  3. זמינות (availability) – שמירה על זמינות ויעילות הגישה אל המידע בכל זמן נתון.

 

 דוגמאות לתחומי עיסוק תחת עולם אבטחת המידע:

  • חקר חולשות – מטרת התפקיד היא ניתור פרצות וחולשות במערכת אבטחת הנתונים.

  • הנדסת רשתות – ניתוח, אפיון ופיתוח של מערכות תקשורת ומערכות מידע.

 

 

טרמינולוגיה בסיסית-

  • Internet Protocol (IP) – פרוטוקול תקשורת המשמש להעברת נתונים ברשת האינטרנט.

  • כתובת IP – כתובת המזוהה עם כל מחשב המחובר לרשת, המשתמש בפרוטוקול האינטרנט לשם תקשורת. (כתובת זו נראית כמו 192.168.10.1).

  • Domain – שם ייחודי של אתר ברשת האינטרנט.

  • Domain Name Server (DNS) – פרוטוקול המאפשר גישה לבסיס נתונים מבוזר, בכך שמתרגם Domains לכתובות IP.

CYBER
Blockchain Developer

ראיון עם תומר תירוש

מאת אביב שרון ושליו קטש

סטודנטים שנה א' למדעי המחשב- יזמות

הכירו את התעשייה – Low Level Developer

שם: תומר תירוש

גיל: 25

שנים בחברה: 2

שנות ניסיון: 2 כמפתח ועוד 3 שנים כאנליסט טכנולוגי

חברה: חברת סייבר התקפי

ווינדוס או מק: מק

 

תיאור התפקיד:

מפתח Low Level בחברת סייבר אחראי באופן ישיר על פיתוח הוירוסים והרוגלות המאפשרות להחדיר את הכלים, לשאוב ולהזליג את המידע (לדוג' נוזקת פגסוס של חברת NSO, אשר לא מזמן נחשפה)

מפתחי Low Level נדרשים להיכרות מעמיקה עם מערכות ההפעלה, תהליכי הליבה של המכשיר, כגון אחסון והקצאת זכרון, וממשקים בין התכניות השונות הרצות על המכשיר. 

בעזרת יכולתם של מפתחי Low Level להבין, לנתח ולכתוב ב"שפות סף", אשר הינן השפות הקרובות ביותר לשפה בה מדבר המחשב, קרי "שפת מכונה", ניתן לבצע אופטימיזציה לתהליכים שונים אשר נדרשות הנוזקות לבצע בעת שהייה על המכשיר. המפתחים ישאפו לבצע אופטימיזציה לזמן הריצה ולמקום אשר התכניות אשר שלהן דורשות משיקולי ביצועים של המכשיר ולעיתים אף חשאיות.

 

טכנולוגיות בשימוש:

C

GO

מערכות הפעלה Lunix,Unix

תשתיות DevOps

 

ממשקי עבודה יום יומיים:

צוות המחקר – עבודה צמודה עם צוותי מחקר, אשר אחראים על "פריסת" הקוד ויצירת תשתית ידע המנגישה את התהליכים והתכניות השונות הרצות על המכשיר. החוקרים אחראים על למפות את הממשקים בין התכניות השונות, מהיכן מגיעים הקלטים הנדרשים לתכנית מסוימת, להיכן נשמרים הפלטים אותה היא מייצרת ועוד. המפתחים ניזונים מהידע אשר מפותח על ידי צוות המחקר, על מנת להבין באילו רכיבים ובאילו תכניות עליהם להתמקד ומאילו תהליכים במכשיר עליהם "להיזהר"

צוות הפרודקט – צוות הפרודקט אחראי על יצירת מפת דרך אסטרטגית לבניית המוצר של החברה, על מחקר שוק ומתחרים, על ניתוח הטכנולוגיות הקיימות בשוק ועוד. המפתחים נמצאים בשיח מתמיד עם מחלקת הפרודקט על מנת להבין אילו יישומים מעניינים את הלקוחות והיכן כדאי למקד את המאמצים.

 

טיפ אישי:

"האקדמיה והתעשייה הם עולמות מאוד שונים. בראייתי, על מנת להתקדם בתעשייה צריך לצבור כמה שיותר ניסיון מעשי, בין אם בעבודות סטודנטים, האקתונים, פרויקטים אישיים ועוד."

ראיון עם איש סגל

הכירו את פרופ' אריק שמיר

מאת גיא פרידלנדר

סטודנט שנה א' למדעי המחשב

אודות: 

במקור מירושלים והיום גר במבשרת ציון, נשוי + 3. את שלושת התארים הראשונים עשה באוניברסיטה העברית ואת הפוסט-דוקטורט באוניברסיטת טקסס, מיד לאחר מכן הצטרף לבית הספר אפי ארזי באוניברסיטת רייכמן ועד לפני שנה כיהן כדיקן.

אוהב לטייל, אומנות ואוכל טוב.

 

לאחרונה, קיבל פרס על היותו חוקר מצטיין באוניברסיטת רייכמן ביחד עם פרופ׳ רות פלדמן (פסיכולוגיה). לפני שנתיים הוחלט לחלק פרסים כאלו ברמת האוניברסיטה על עבודה לאורך שנים: על פרסומים, ציטוטים, האימפקט של המחקר ועוד.

תחום המחקר - גרפיקה וראייה ממוחשבת

בשנים האחרונות חלה מהפכה בתחום זה בעקבות כניסתם של רשתות נוירונים ולמידה חישובית, לכן היום עוסק בעיקר ב-AI אבל בשאלות הקשורות לגרפיקה וראייה ממוחשבת.

גרפיקה ממוחשבת הוא תחום מחקר שעיסוקו כיצד לשמור, ליצור, לערוך ולעבד מדיה מסוגים שונים. במחקר שלו מדיה היא כמעט תמיד ויזואלית וכוללת תמונות, סרטים, סאונד, אנימציות, מודלים תלת ממדיים וכדומה.

מדוע בחרת להמשיך באקדמיה?

״אני מאוד אוהב ללמוד (כל דבר). בתיכון אהבתי מאוד מקצועות הומניים כמו ספרות, היסטוריה ופילוסופיה אפילו שלמדתי מתמטיקה ופיסיקה. האקדמיה מאפשרת לי להמשיך ללמוד ולחקור במשך כל חיי. באקדמיה אתה חוקר ומתעסק בדברים שמעניינים אותך רוב הזמן. המסלול הזה לא קל אבל מאוד מספק. במשך השנים למדתי שאני מאוד נהנה גם מעבודה ביחד עם אנשים צעירים: הסטודנטים ״נשארים״ באותה שכבת גיל מלאי מוטיבציה ורצון ללמוד ולהצליח.

תחום המחקר שלי הוא מאוד אפליקטיבי וזה איפשר לי גם למצוא שיתופי פעולה עם התעשיה לאורך השנים. ייעצתי בין היתר לחברות כמו דיסני, נאס״א וחברות סטארט אפ רבות״.

 

אילו קורסים אתה מעביר?

גרפיקה ממוחשבת ולמידה חישובית.

גרפיקה – באוניברסיטת רייכמן הקורס הינו חובה כי הוא מאפשר להציג לסטודנטים את השימוש המעשי בנושאים המתמטיים שהוא רכש בשנה א׳ (אינפי, לינארית ועוד).

למרות שהנושאים הללו הם הבסיס לתיאוריה של מדעי המחשב ומשתמשים בהם הרבה בתארים מתקדמים, כמעט ולא פוגשים אותם בתואר ראשון לאחר שנה א׳. בקורס בגרפיקה, הסטודנטים רואים איך משתמשים בפונקציות, מטריצות, נגזרות ועוד בשביל נושא ויזואלי ומעשי כמו גרפיקה.

למידה חישובית – שנכנס כקורס חובה בשנים האחרונות דומה לגרפיקה בכך שגם בו יש שימוש נרחב באינפי ואלגברה, אבל היום לדעתי הוא אחד הקורסים החשובים לכל תלמידי מדעי המחשב אולי אפילו כמו אלגוריתמים.

 

מדוע אוניברסיטת רייכמן?

״הסיבה המקורית שהגעתי לפה הייתה תחושה שהמקום הוא כמו סטארט אפ אקדמי. באופן כללי האווירה באוניברסיטת רייכמן הייתה מאז ומתמיד שאנחנו עושים דברים אחרת ורוצים לעשות דברים טוב יותר.

כולם, החל מהמנהלה דרך המזכירויות והטיפול בסטודנטים, הסטודנטים עצמם והמרצים, לכולם יש את התחושה שהם רוצים לקדם את המקום ברוח יזמית. באופן אישי הרגשתי שאם אני רוצה לעשות דברים חדשים, מקום כזה ייתן לי לעשות אותם. גם כשהייתי דיקן פתחתי (בעזרתם של רבים) מספר תוכניות חדשות כמו תכנית המצטיינים, שת״פ עם התעשייה ותואר שני בלמידה חישובית (וכמובן היה לי גם מזל שתכנית הדוקטורט נפתחה בזמני). בכל דבר חדש שרציתי לעשות המערכת מאוד תמכה בי ואני שמח שבחרתי את מה שבחרתי.

המחלקה שלנו בבית הספר אפי ארזי יוצאת דופן לדעתי. האווירה, הפרגון, החברות והעזרה הם מאוד מיוחדים. ישנם מקומות באקדמיה שיש בהם תככים ופוליטיקה והתמזל מזלנו לעבוד בבית ספר מיוחד שאינו כזה.״

טיפ אישי לסטודנטים

חוץ מהעובדה שגם הוא מזכיר שכדאי להתרכז במהלך התואר בלימודים ולא בעבודה, אריק ממליץ לשמור על ראש פתוח ולנסות להפיק מהלימודים גם בכיוונים נוספים כמו קורסי בחירה כלליים והשתתפות במועדונים שונים.

לבסוף הוא מוסיף: ״יש לי עצה ממש טובה: תקראו ספרים. לא חשוב אם זה ספרי שירה או רומנטיקה או מתח, הדור שלכם לא קורא מספיק, הוא כמעט איבד את היכולת. כדאי לקרוא בכל נושא, לא רק מדעי המחשב״.


 

מאמר שפרסמת לאחרונה?​

  • ב״תקופה הישנה״, לפני רשתות נוירונים, הוא פיתח יחד עם השותף שלו פרופ׳ שי אבידן (אונ׳ תל אביב) אלגוריתם seam-carving שהפך לחלק מאדובי פוטושופ לשינוי גודל תמונה באופן מודע לתוכן. קישור

  • מאמר עדכני יותר משתמש ברשתות נוירונים, ונקרא Clipasso, נעשה לאחרונה בשיתוף עם יעל וינקר (דוקטורנטת מאוניברסיטת תל אביב) וחוקרים נוספים. בדומה ל-DALL-E2, המאמר משתמש ברשת נויירונים שנקראת CLIP שמאפשרת למפות תמונות וטקסט לאותו מרחב סמנטי. Clipasso מאפשרת ליצר אבסטרקציה בקוים של אובייקטים בתמונה בדומה למה שפיקאסו היה עושה (ומשם השם). קישור

דבר נוסף שתרצה להוסיף?

״אפשר לקחת בתואר הראשון קורס בו אתה עושה פרויקט מודרך תחת איש סגל שמעניין אותך תחום המחקר שלו. לצערי, סטודנטים לא מכירים את זה כל כך. סטודנטים שחושבים להמשיך לתארים מתקדמים יכולים לקבל כך טעימה במה זה מחקר במדעי המחשב״

 

קישור לאתר האישי

bottom of page