top of page
  • White Facebook Icon
  • White LinkedIn Icon

#כתבות_יולי_2022

01

ROBOTS

Blue Robot

העתיד של הרובוטים

אביב שרון ושליו קטש

מי מאיתנו לא היה רוצה רובוט שיעשה עבורו פעולות יומיומיות שונות? אולי בקרוב כל אחד מאיתנו יוכל לתכנת לעצמו רובוט בהתאם לצרכים שלו. חברת Unlimited Robotics מפתחת פלטפורמה שבה כל אחד שקצת מבין בתוכנה יוכל לתכנת לעצמו את רובוט חלומותיו. 

03

JOBS

 Interview

הכן קו"חך לקיץ

שני רופא ועומר קפלן

לקראת חופשת סמסטר ארוכה, ישבנו וחשבנו איך אנחנו יכולים לעזור לכם להפוך למועמדים האולטימטיביים בשוק העבודה. במצב שבו השוק מוצף במועמדים וההיצע קטן מהביקוש, חשוב לדעת איך נכון להיכנס לעולם מחפשי העבודה, מה נכון לעשות, ממה עדיף להימנע ובעצם מה הם הסודות הגדולים של עולם הגיוס? 

סטודנטים לתארים מתקדמים מדברים

רועי פרידמן

הוא מהנדס תוכנה בכיר בגוגל ובמהלך התואר השני למדעי המחשב ברייכמן עבר מסע מאתגר שאפילו כלל בתוכו שינוי סטטוס - מרווק תל אביבי בדירת שותפים לנשוי + ילדה.

אז מי אתה מתן סבג?

WhatsApp Image 2022-07-27 at 6.38.02 PM.jpeg

04

Interview

05

STARTUP

Ringing Phone

הליום- העתיד של עולם התקשורת או סתם אוויר חם?

בר יעקובוביץ'

אנחנו מחוברים היום למכשירים הסלולריים כאילו הם חלק מאיתנו.

זה כבר לא עניין של גיל או מקצוע, כולנו חלק מהעולם הטכנולוגי שמחובר אונליין 24/7.

כיום הדרך המרכזית לעשות זאת בישראל היא לעשות מנוי לחברת סלולר, עם 11.5 מיליון מנויי סלולר במדינת ישראל.

השאלה שהליום מעלה היא- "למה שאנחנו לא נספק לעצמנו את הרשת הסלולארית?"

״כשאהיה גדול״: פודקאסט חדש שיעזור לך להחליט מה לעשות בחיים!

נמרוד גולדשטיין

תכירו את נמרוד גולדשטיין, מסיים בימים אלו שנה א׳ במסלול מדמ״ח יזמות. בחיפוש אחר התשובה לשאלה שפגשה או עדיין פוגשת את כולנו ״מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדול.ה?״ נמרוד מצא את עצמו מקים את הפודקאסט ״כשאהיה גדול״. בכל פרק נמרוד מארח איש/אשת קריירה מתחומים מגוונים ומרתקים, מבין כיצד הם בחרו לעסוק במקצוע ואיך בפועל נראה היום-יום שלהם. רוצים לשמוע עוד ולקבל המלצה לפרק שמתאים במיוחד בשבילכם? כנסו לקרוא עוד ;)

קישור לאתר עם כל הפרקים

3eb8bba4-3f84-4bc0-849a-c7f9301b4817.jfif

02

Podcast

העתיד של הרובוטים

מאת אביב שרון ושליו קטש

סטודנטים שנה א' למדעי המחשב- יזמות

לפני כ15 שנה, כאשר סטיב ג'ובס עלה על במת אולם הכנסים בסן פרנסיסקו, פרץ לחיינו הסמארט פון הראשון – האייפון 1. אולם, גם בהסתכלות לאחור, אף אחד לא יכול היה לחזות את השינוי הטכנולוגי והכלכלי, אשר אותה הכרזה תביא עימה שנים קדימה.

הדור הראשון של האייפון הצליח להפנט ולשבות קהל רחב של צרכנים, החל מגיקים של טק ועד האמריקאי הממוצע, כאשר עד 2010 נקנו כ-100 מיליון מכשירי אייפון. עם זאת, קל לשכוח כי האייפון הראשון היה מכשיר די פשוט עם מגוון די מועט של יכולות ופיצ'רים.

הפריצה האמיתית של האייפון ושל אפל הגיעה עם השקת הApp Store, אשר אפשרה לכל מפתח בעולם ליצור אפליקציות מאפס ולהנגישן למאות מיליוני משתמשים באופן ישיר. כך, יכלו מפתחים אלו להינות מהזדמנות כלכלית אדירה, כאשר אפל ומשתמשי האייפון נהנו משטף של אפליקציות ותכולות פונקציונליות חדשות. עם כן, הסמארטפון הפך להיות פלטפורמה גנרית שעל גביה נבנים השירותים אשר מייצרים את הפרסונליזציה והערך האמיתי. 

לדוגמה בוב, סוחר מניות מתחיל, יכול להשתמש בטלפון שלו כדי לבדוק מה מצב השוק בyhaoo finance, לאחר מכן לשתף את תובנותיו בטוויטר עם העוקבים שלו, ובסופו של דבר להעביר את דרך אפליקציית פועלים את הכסף היישר אל הברוקר שלו. בעוד אליס, פנאטית ספורט ידועה, פותחת את הבוקר בריצה יחד עם המאמן של nike run club ולאחר מכן נרשמת לחוג הפילאטיס הקרוב לביתה. 

אז אם ב2008 היו אלו הסמארטפונים והאפליקציות שנבנו עבורם, שעמדו לשנות את העולם, 15 שנה ושני משברים כלכליים קדימה, היום אלו הרובוטים שצפויים לשנות את עולמנו בשנים הקרובות. 

בשנים האחרונות החלו הרובוטים לצאת ממסכי הטלוויזיה והקולנוע ולהופיע יותר ויותר בחיינו היום יומיים; בניקוי הבתים שלנו, במכירת כרטיסי קולנוע, במסעדות, בשדות התעופה ובמשלוחים. עם זאת, כמו הסמארטפונים הראשונים, גם רובוטים אלו אינם כאלו "חכמים" כיום. הרוב המוחלט של הרובוטים אותם אנו פוגשים, הינם רובוטים אשר נוצרו ויועדו לתכלית אחת, ללא יכולת לבצע פעולות נוספות אשר ייתכן והם מסוגלים אליהן פונקציונלית.  ה-Roomba שלכם יודע אך ורק לשאוב את הרצפה וחברת iRobot לא מספקת לאף אחד כלים לגרום לרובוט הזה לעשות שום דבר אחר.

אולם ממש בימים אלו, כאן בארץ ישראל, קמה פלטפורמה חדשה, השואפת להביא את מהפכת האפסטור הבאה -  הפעם עבור הרובוטים. חברת Unlimited Robotics שמשרדיה ממוקמים בפתח תקווה, שחררה לאחרונה פלטפורמה חדשה למפתחי תוכנה ששמה Ra-Ya. מדוברת בתוכנת קוד פתוח (כלומר חופשית לחלוטין להורדה ולשימוש) המאפשרת לכל מי שיש לו ידע בסיסי בשפות התכנות Python או Javascript להתחיל לפתח יכולות חדשות לרובוטים. 

כדי לפשט את העניין בואו נביט שוב בדוגמה שנתנו מקודם, ה-Roomba. הרובוט העגול והקטן הזה מסוגל לנווט בעצמו ברחבי הבית, הוא מסוגל 'למפות' מספר חדרים ולזכור אותם והוא מסוגל גם לצפצף במקרה והוא נתקע, אבל אנחנו כמשתמשים, לא יכולים לעשות עם היכולות שלו שום דבר שחברת iRobot לא קודדה בתוכו. הוא קופסא סגורה. בעזרת Ra-Ya מתכנת (גם מתכנת מתחיל) יכול לפתח אפליקציה שתאפשר לרובוט, לדוגמא, לנווט בכל ערב בשעה 20:00 לדלת של המרפסת ולנסות לדחוף אותה. אם הוא לא הצליח סימן שזכרנו לנעול אותה ואם הוא כן הצליח סימן ששכחנו לנעול אותה. במקרה הזה הרובוט יכול לנווט לסלון, להיעמד במרכז שלו ולצפצף שלוש פעמים, ובכך למעשה להזכיר לנו ששחכנו לסגור את הדלת. זו, כאמור, לא אפשרות שחברת iRobot מספקת לנו אלא אפשרות חדשה ונפרדת שפיתח מתכנת עצמאי. 

אנחנו כמשתמשים הורדנו את האפליקציה הזו מחנות האפליקציות של Ra-Ya בדומה לדרך שבה אנו מורידים אפליקציה לטלפון שלנו. היא אולי היתה שם בחינם, אולי היא עלתה 99 סנט, זה כבר תלוי במתכנת שפיתח אותה. זו, אגב, דרך מצויינת בשביל מתכנתים להתפרנס מהאפליקציות שלהם. 

אך היופי האמיתי בפלטפורמה הזו היא הקלות שבה מפתחים יכולים להתחיל לפתח בה אפליקציות מבלי להתחשב בכלל בקוד הפנימי של הרובוט. כל רובוט בעולם בנוי על שפת תכנות אחרת ו-Ra-Ya מסוגלת להוות "שכבת קישור" בין המתכנת לרובוט. במקרה שדיברנו עליו מקודם, המתכנת לא צריך להבין כיצד הRoomba מנווט בבית; כל מה שהוא צריך לעשות הוא לרשום שורת קוד אחת המורה לרובוט לנווט לסלון ו-Ra-Ya עושה את כל השאר. היא זו שמתרגמת את שורת הקוד הזו לפקודות שהרובוט מבין.

מדובר כאן על מצב של Win-Win-Win בו הצרכן יכול להוסיף יכולות לרובוט שהוא רכש, החברה המייצרת נהנית משיפורים למוצר שהיא מוכרת ובנוסף המתכנת שפיתח את היכולות מרוויח הכנסה מחנות האפליקציות.  כולם מרוויחים. ואת החזון האוטופי הזה ניתן להשיג רק בעזרת פלטפורמת קוד פתוח הנגישה לכולם ומאפשרת לכל מתכנת להחיל לפתח אפליקציות לכל רובוט.

האם בעתיד הקרוב הרובוטים יתחילו להוות חלק משמעותי בחיים שלנו כמו שהטלפונים החכמים ממלאים? בחברת Unlimited Robotics בהחלט מאמינים בכך והם מנסים להניע בעצמם את המהפכה הזו קדימה.

אם יש לכם ידע, אפילו בסיסי בPython או Javascript ואתם מעוניינים לנסות את Ra-Ya בעצמכם אתם מוזמנים להוריד אותה (בחינם כאמור) למחשב שלכם מהכתובת הבאה:
https://www.unlimited-robotics.com/ra-ya

ROBOT

הכן קו"חך לקיץ

מאת שני רופא ועומר קפלן

סטודנטיות שנה א' למדעי המחשב- יזמות ולמדעי המחשב חד חוגי

לקראת חופשת סמסטר ארוכה, ישבנו וחשבנו איך אנחנו יכולים לעזור לכם להפוך למועמדים האולטימטיביים בשוק העבודה. במצב שבו השוק מוצף במועמדים וההיצע קטן מהביקוש, חשוב לדעת איך נכון להיכנס לעולם מחפשי העבודה, מה נכון לעשות, ממה עדיף להימנע ובעצם מה הם הסודות הגדולים של עולם הגיוס?

אז בשיתוף פעולה עם מרכז הפיתוח של חברת SAP, השותפה בתוכנית CONNECT* של בית הספר למדעי המחשב הכנו את כל השאלות שכל סטודנט למדעי המחשב היה רוצה לדעת על חיפוש עבודה ולא היה לו את האומץ (או את מי) לשאול.

חן, בת 31, פסיכולוגית במקצועה, עובדת כמנהלת הגיוס של מרכז הפיתוח של  SAP. חן עשתה תואר ראשון בפסיכולוגיה אצלנו, באוניברסיטת רייכמן, ומשם המשיכה לתואר שני בפסיכולוגיה חינוכית במרכז האקדמי פרס. נפגשנו עם חן כדי לקבל מעט תשובות.

 

מהו בעצם תפקיד המגייס?

"התפקיד של המגייס, בניגוד למה שהרוב חושבים, הוא לא רק לסנן, אלא למצוא התאמה, אני לא בהכרח מחפשת מי הכי טוב- אלא מי הכי מתאים לתפקיד בפרט ולצוות, לקבוצה ולחברה בכלל. השידוך בין מועמד לתפקיד הוא דו צדדי, והתפקיד שלו הוא לראות שמצד אחד התפקיד מאתגר את המועמד ומצד שני שהכישורים של המועמד מתאימים לצוות ולתפקיד. בנוסף, אני בוחנת את ההתאמה גם בפן האישיותי, לדוגמא: אם יש מועמד שאוהב מאוד לדבר במהלך העבודה שלו אני לא יכולה להתאים לו תפקיד בצוות שהוא צוות שקט שבמהלך העבודה כל אחד עובד עם עצמו ועם האוזניות שלו."

מה כולל תהליך המיון?

"התהליך כולל הגשת מועמדות, כלומר שליחת קורות חיים, לעיתים ישנם מקומות שיחד עם הגשת המועמדות מבקשים לבצע משימה מקדימה ולהגיש אותה יחד עם קורות החיים. לאחר מכן יש את שלב הראיונות הכוללים גם ראיונות מקצועיים עם ראש צוות, ראש קבוצה וכו' ובנוסף ראיון שבודק התאמה אישיותית של צוות ה- HR ( Human Resources – משאבי אנוש) ולבסוף אם נמצאה התאמה עוברים להצעה ולחתימה על חוזה. חשוב לזכור בתהליך המיון שהבחירה צריכה להיות של 2 הצדדים."

אנחנו שומעים הרבה על בעיה של מציאת עבודה למשרות ג'וניור, מה היית ממליצה לנו כסטודנטים לעשות על מנת להגדיל את הסיכויים שלנו להתקבל למשרות מסוג זה?

"אחד הדברים שבעיניי מייחדים את SAP היא שאנו משלבים את העובדים במשרות סטודנט כחלק מצוותי הפיתוח ככל עובד, תוך התחשבות בעומס הלימודי באקדמיה.

מעבר לכך, הטיפ הכי גדול שלי הוא: להסתכל על דרישות המשרה! המטרה שלנו כחברה המפרסמת את דרישות התפקיד היא לנסות לשקף מה החברה מחפשת בפן המקצועי ובפן הבינאישי כאחד. במידה ואתם מאמינים שאתם מתאימים למשרה אז תאירו ותדגישו את הנקודות שטובות בכם הבאות בהלימה עם דרישות התפקיד אליו אתם מגישים מועמדות. נוסף על כך, גם הנראות והמבנה של הקורות חיים בעלי חשיבות, שכן אלו יכולים לשקף לנו קצת מידע על האישיות של הבן אדם. לכן, חשוב לדאוג שהקורות חיים יהיו מסודרים ונעימים לקריאה ומראים כי הייתה רצינות והשקעה טרם השליחה. ובהיבט התוכן- תהיו ממוקדים, תגידו בתכל'ס מי אתם ואל תנסו לנפח את קורות החיים שלכם ולהגזים. ישנם כאלו הנוטים להגזים  בכישוריהם או בניסיון העבר שלהם, דבר שבמהלך המיונים יכול לבוא לרעתו של המרואיין. זה אגב טיפ שנכון עבור כל מועמד בכל שלב מקצועי, אך משמעותי יותר לבוגרים צעירים שמאחר ולרובם אין ניסיון משמעותי וקורות החיים עשויים להיות דלים ולכן חשוב להבליט כל נושא רלוונטי, אפילו פרויקט טכנולוגי שעסקו בו בלימודים. כל מידע כזה יכול להבליט את קורות החיים של המועמד בהשוואה לבוגרים צעירים אחרים."

מה המשקל שנותנים לציונים מהתואר הראשון בקבלה של מועמד ללא ניסיון?

"הדבר תלוי בסוג המשרה, כיוון שבמשרות אלו איננו מחפשים את הניסיון, אנו מעוניינים לראות את הפוטנציאל של המועמד ללמוד דברים חדשים בהתאם לדרישות המשרה והפוטנציאל לצלול לתפקיד בקלות. לכן, יש משקל לציונים, פרויקטים וקורסים.  בכל אופן, תמיד עדיף להבליט את המקומות שאתם מרגישים איתם בנוח (במיוחד בתור סטודנטים)- בין אם זה הציונים או פרויקטים שעשיתם או קורסים ספציפיים שלקחתם."

אם אני סטודנט למדעי המחשב אבל ללא ניסיון, האם יש לי פחות סיכוי להתקבל לעומת סטודנט בעל ניסיון?

"לא! אנחנו מאמינים שסטודנטים באים כדי ללמוד ואנו לוקחים בחשבון שמועמדים למשרות סטודנט הם ללא ניסיון, מה שכן חשוב לנו לראות מוטיבציה, יכולת למידה ויכולת קליטה טובה."

מה בעל משקל רב יותר בקבלה למשרה, המבחנים המקצועיים או הריאיון האישי?

"אני מאוד מאמינה בשילוב, לשניהם יש מקום. אם יש מישהו שהוא מושלם מבחינה מקצועית אבל לא מתאים לצוות בפן האישי אז ככל הנראה הוא לא מתאים למשרה ולהיפך, ולכן מבחינתי זה משקל שווה."

מה אתם מצפים ממועמד להגיד/ לשאול בנוגע לשכר? האם מצופה ממני להגיד את הציפיות שכר שלי?

"הרבה פעמים שמעתי את השאלה הזו, הרבה חושבים שזו שאלה ממיינת, שנועדה לסנן מועמדים (אם מישהו יגיד שכר שהוא מעל השכר של המשרה המיועדת אז הוא ירד מהפרק) אבל זה ממש לא ככה, השאלה הזו באה ממקום של תיאום ציפיות. אני כן ממליצה לתת טווח שכר ולא סכום נקוב ואם יש אפשרות לברר את טווח השכר טרם הריאיון מה טוב. חשוב לי שלא תפחדו מהשאלה הזאת כי זה ממש לא שאלה שבאה להכשיל כמו שכולם חושבים וכן תרגישו בנוח לתת ציפיות שכר שמשקפות את הציפיות האמיתיות שלכם, אולי מהיכרות עם חברים שעובדים במשרות דומות או מכל מקור אחר."

אם אני רוצה להגיש מועמדות למשרה שאני לא בהכרח עונה על כל דרישות התפקיד, האם עדיין כדאי לי להגיש מועמדות?

"בתור סטודנטים, גם אם אין לכם את כל דרישות התפקיד אני ממליצה עדיין לנסות להגיש מועמדות. אפשר אפילו לכתוב בהקדמה להגשת קורות החיים שאתם מודעים לפער בדרישות ולצד זאת להדגיש כישורים אחרים שיתרמו לכם להצלחה בתפקיד ולגישור הפער, לדוגמא: יכולת למידה וקליטה מהירה. בנוסף הדגישו את המוטיבציה שלכם לתפקיד ולמה אתם רוצים אותו ומאמינים שאתם מתאימים לו."

לסיכום, איך היית מגדירה התאמה טובה בין עובד למשרה?

"מבחינתי, עובד שנהנה להגיע לעבודה, מרוצה מהצוות שלו ומהמנהל שלו, מרגיש שהוא לומד, מסופק ומאותגר מהמשימות. במקביל, שהחברה שבעת רצון מהתפוקות שלו, מהחיבור שלו ומהעבודה שלו בתוך הצוות."

 

* CONNECT- תכנית שותפות אקדמיה- תעשייה של בית הספר למדעי המחשב לקידום והעמקת שיתוף פעולה מתמשך בין בית הספר לבין תעשיית ההיי-טק.

לקריאה נוספת באתר בית הספר:

https://www.runi.ac.il/schools/computer-science/connect-program

שת"פ
On Air Sign

״כשאהיה גדול״: פודקאסט חדש שיעזור לך להחליט מה לעשות בחיים!

מאת נמרוד גולדשטיין

סטודנט שנה א' למדעי המחשב- יזמות

שלום לכולם, שמי נמרוד גולדשטיין, מסיים בימים אלו שנה א׳ במסלול מדמ״ח יזמות ומתרגש לשתף אתכם בפרויקט שעובד עליו בחודשים האחרונים.

 

לפני שנתיים השתחררתי אחרי שירות ארוך בצה״ל והתחלתי להתעסק בשאלה ״מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדול?״. כמו רוב האנשים, גם אני הייתי מבולבל ולא ידעתי איך להתחיל. הרגשתי שיצאתי מהצבא בלי מספיק ידע, דוגמאות וחוויות מאנשים ״בעולם האמיתי״.

 

רעיונית הייתי שמח להיפגש עם כמה שיותר אנשים מתחומים שונים, לשמוע על מסלול הקריירה שלהם ועל איך נראית בתכלס העבודה שלהם, לקבל טיפים כלליים ולהתחיל להבין מה הכיוון שלי.

 

מעשית, איפה לעזאזל מתחילים? יש כל כך הרבה אנשים ואפשרויות, איך מזקקים את כל הידע למקום אחד?

 

בדיוק לטובת כך החלטנו ליצור את הפודקאסט ״כשאהיה גדול״. בכל פרק נארח איש/אשת קריירה מתחומים מגוונים ומרתקים, נשמע איך הם בחרו לעסוק במקצוע ואיך בפועל נראה היום-יום שלהם.

 

אשמח להמליץ על פרק ספציפי שמתאים מאוד לסטודנטים למדעי המחשב עם אילון רשף - מייסד שותף ומנהל מוצר ראשי בGong, אחת מחברות הסטרטאפ הגדולות והמוצלחות בישראל. בנוסף, אילון לימד בעבר בבית ספר שלנו למדעי המחשב, כמרצה מן החוץ.

 

גונג היא חברת תוכנה ישראלית אשר פיתחה פלטפורמה לבינה עסקית שעוזרת לעסקים בכל העולם לשפר מכירות וביצועים. החברה הגיעה להצלחה מסחררת וגייסה יותר מחצי מיליארד דולר ממיטב המשקיעים בעולם, סיבוב ההשקעה האחרון היה לפי שווי של כ - 7 מיליארד דולר. למעשה, גונג הינה כיום החברה הפרטית בעלת השווי הגבוה ביותר בישראל.

 

אילון שיתף אותנו בשיחה כיצד הגיע לעולם ניהול המוצר בכלל ולעולם היזמות בפרט. כמובן שדיברנו גם על סיפורים ותובנות מתחילת דרכה של החברה, צמתים ואתגרים גדולים לאורך הדרך וטיפים כלליים לכל מי שמתעניין בעולמות ניהול המוצר והיזמות.


האזינו עכשיו בספוטיפיי או באפל מיוזיק

Spotify_Logo_RGB_Green.png
Apple-Music-Logo-2015-present.png
PODCAST
ראיון עם סטודנט תואר שני

סטודנטים לתארים
מתקדמים מדברים

מאת רועי פרידמן

סטודנט שנה א' למדעי המחשב- יזמות

תעודת זהות

שם: מתן סבג
גיל: 34
סטטוס: נשוי + 1
מגורים: תל אביב
עבודה: מהנדס תוכנה בכיר בגוגל
השכלה: תואר ראשון במדעי המחשב בטכניון, תואר שני במדעי המחשב באוניברסיטת רייכמן
שם המאמר בתואר השני: Preventing the Flood: Incentive-Based Collaborative Mitigation for DRDoS Attacks

מדוע בחרת להמשיך לתואר מתקדם וספציפית ברייכמן?

שילוב של 2 סיבות מרכזיות -

  1. התואר הראשון שלי היה מירוץ של מבחנים, הגשות ועבודה במשרת סטודנט. כשסיימתי אותו, הרגשתי תחושת החמצה כי לא חקרתי אף נושא לעומק ולא פיתחתי דברים בעצמי.

  2. ידידה טובה שלי מהתואר הראשון די לחצה עליי אז לא באמת נשארה לי הרבה ברירה... באותה תקופה הייתי רווק בלי הרבה מחויבויות בלו"ז, לצד תחושת ההחמצה והלחץ החברתי החלטתי פשוט ללכת על זה. 

בהתחלה חשבתי שאעשה את התואר השני בטכניון אבל גיליתי שהם לא מעודדים תואר שני תוך כדי עבודה אז זה ירד מהפרק. לאחר מכן, הבנתי שבאונ' רייכמן מאפשרים ואף מעודדים את הגמישות של תואר שני לצד  משרה מלאה. עובדה זו השפיעה מאוד על ההחלטה שלי מאחר ולא רציתי לעצור את התקדמות הקריירה שלי או לספוג מכה כלכלית בכך שאחזור להיות סטודנט במשרה מלאה. אני באמת חושב שבלי הגמישות הזו לא הייתי עושה תואר שני.

אשמח שתספר לי על נושא המחקר, מה היה במהלך המחקר והחוויה שלך מהתהליך? 

קצת רקע על עולם התוכן שהתעסקתי בו במהלך המחקר - שיטת הגנה נגד מתקפות מסוג DRDOS. מתקפות כאלו נפוצות מאוד ומנצלות חולשות בסיסיות ביותר במבנה האינטרנט ופרוטוקול הIP. סיבה מרכזית לשכיחותן היא שהתוקף צריך לייצר "קצת" טראפיק והקורבן מקבל "הרבה" טראפיק, כך שזול יחסית לתוקף לייצר מתקפות הרסניות.

פיתחנו מערכת בשם CORB שהיא מבוססת מסלולים ופועלת לפי דרישה המאפשרת הגנה אפקטיבית מפני התקפות DRDOS על ידי תקשורת ושיתוף פעולה בין רשתות אינטרנט שונות בעולם, וכל זאת מבלי להסתכן בפגיעה של טראפיק לגיטימי. בנוסף, המערכת אפשרית למימוש מאחר והיא משתמשת בפרוטוקולי אינטרנט מוכרים וידועים. למעשה, במקום לעצור את השיטפון, אנחנו מונעים ממנו להיווצר.

איך מתנהלת הדינמיקה בין הסטודנט למנחה במהלך התואר השני? כמה עצמאות ואוטונומיה יש לך בביצוע המחקר?

אני חושב שיש שונות מאוד משמעותית בין מנחים שונים. לכל סטודנט שעובר את התהליך הזה יש את סיפורי הקרב שלו שזה טבעי לגמרי, אבל צריך בתוך זה לראות שיש מערכת יחסים נכונה, אינטראקציה נעימה ואווירה מקדמת לשני הצדדים, דבר שהיה לי עם המנחה שלי (פרופסור ענת ברמלר-בר).

 

בגדול, המנחה מכווין את הרעיון הכללי של המחקר אך תפקיד הסטודנט הוא לקרוא את כל החומרים הרלוונטים, להבין את התחום לעומק ובסופו של דבר אף להתעלות על המנחה ברזולוציות הקטנות של המחקר. לדוגמא, ענת היא מומחית בNetwork Security ומכירה את התחום על בוריו, אך התפקיד שלי היה ללמוד לעומק פרוטוקולים ומאמרים ספציפיים, לסכם אותם, להבין את התמונה הגדולה ולבסוף לזקק את מה שאנחנו רוצים לחדש בעולם המחקר. בהדרגה, ביחד עם ענת, קיבלנו החלטות בנוגע למאמר כמו במה לא כדאי להתעסק ובמה כן כדאי להתמקד עד שהשתכנענו שהמחקר שלנו מספיק טוב כדי להתפרסם כמאמר בכנס, כלומר שהוא מביא משהו חדש למרחב הבעיה שאנחנו מתעסקים בה ושונה מעשרות המאמרים האחרים באותו התחום. מהשלב הזה והלאה העבודה הופכת להיות הרבה יותר עצמאית, החל מכתיבת הקוד, עריכת הניסויים וכתיבת המאמר עצמו תוך כדי פידבק תמידי של המנחה.

התהליך היה ארוך ולקח כמה חודשים טובים. לכנס הראשון אליו הגשנו את המאמר לא התקבלנו. קיבלנו פידבקים מדוע המאמר לא התקבל, התכנסנו שוב עם מה שכתבו הבודקים של הכנס, וביחד עם ענת שכתבנו את המאמר כאשר רוב העבודה היא עצמאית שלי. בסוף מקצה השיפורים התקבלנו לכנס השני והיה אפשר לנשום לרווחה: "שירתתי 5 שנים בצה"ל ומסע כזה עוד לא היה לי". כשהתחלתי את התואר השני הייתי רווק תל אביבי שגר עם שותפים, וסיימתי אותו נשוי + ילדה בת שנה, אשתי לא מכירה אותי לא סטודנט לתואר שני. עם כל הקושי שבדבר, אני עדיין מאוד שמח שעברתי את התהליך הזה.

יצא לי לשמוע מלא מעט סטודנטים, כולל אותי, אשר מרגישים מבולבלים מהקשר בין מה שהם לומדים בקורסים "לחיים האמיתיים". מה אתה חושב על כך והאם אתה רואה את הקשר לעולם המחקר?

ראשית, זה מאוד תלוי בתחום המחקר. מהיכרותי,  תחומי מחקר כגון למידה ממוכנת, ראייה ממוחשבת, קריפטוגרפיה וכו' כבדים מאוד מבחינה מתמטית והבסיס הנלמד בקורסים של השנה הראשונה הכרחי. 

מעבר לכך, אני חושב שמעבר ל"פשט" של להכיר משפטים מתמטיים, הקורסים המתמטיים של השנה הראשונה מפתחים יכולות של פתרון בעיות קשות וחשיבה מחוץ לקופסה, תכונות הכרחיות למהנדס תוכנה. לכן אני חושב שיש ערך לקורסים האלה, גם אם קשה לראות את זה באופן ישיר בשנים הראשונות של התואר. 

עם זאת, אני מאמין שיש מקום באקדמיה לקורסים יותר "תכלס", כלומר קורסים שנוגעים יותר לעולם התעשייה.

רוב הסטודנטים לאחר התואר ממשיכים לתעשייה ולא מתקדמים אל עולם המחקר. למי היית ממליץ להמשיך לתואר מתקדם? 

אינטואיטיבית הייתי ממליץ ל2 סוגי אנשים:

  1. כאלו שעולם המחקר באופן כללי מעניין אותם. כלומר, מעניין אותם לקחת תחום ולצלול אליו לעומק, ללמוד אותו ובסופו של דבר לקדם אותו על ידי מחקר וחידוש. תחום המחקר שלי לא קשור באופן ישיר למה שאני עושה בעבודה וזה בסדר, התעניינתי בלחקור.

  2. כאלו שרוצים להיות חוקרים בתעשייה. לרוב, חייב תואר שני מחקרי בשביל להשתלב כחוקר בתעשייה.

לדעתי, אם אתם מעוניינים להיות מהנדסי תוכנה ולהתקדם בתעשייה בתפקידי פיתוח טהורים מיד אחרי הלימודים, תואר שני עלול להיות לא רלוונטי למטרות הללו.

טיפ אישי לסטודנטים שמעוניינים להמשיך לתואר שני במדעי המחשב? על מה רצוי לחשוב כבר במהלך התואר הראשון בשביל להתקדם ולהצליח בתואר השני?

הסגל באונ' רייכמן איכותי ומכסה מגוון תחומי מחקר. מאחר ולמנחה יש אימפקט עצום על קצב ההתקדמות וסיכויי הצלחה של התואר השני,  אני ממליץ בחום לחשוב כבר בתואר הראשון אם יש מרצה שתחום המחקר שלו מושך אותך ובמידה וכן להתחיל לגשש איתו בנוגע למחקר עתידי משותף.

Cellphone Store Display

הליום- העתיד של עולם התקשורת או סתם אוויר חם?

מאת בר יעקובוביץ'

סטודנט שנה א' למדעי המחשב במסלול הבינלאומי

אנחנו מחוברים היום למכשירים הסלולריים כאילו הם חלק מאיתנו.

זה כבר לא עניין של גיל או מקצוע, כולנו חלק מהעולם הטכנולוגי שמחובר אונליין 24/7.

כיום הדרך המרכזית לעשות זאת בישראל היא לעשות מנוי לחברת סלולר, עם 11.5 מיליון מנויי סלולר במדינת ישראל.

השאלה שהליום מעלה היא- "למה שאנחנו לא נספק לעצמנו את הרשת הסלולארית?"

אז מה הרעיון של הליום?

 הליום מוכרים משדר אינטרנט. במקום שאנשים יתחברו לאינטרנט באמצעות חברות הסלולר, הם יתחברו לרשת של הליום שבמקום האנטנות של חברות הסלולר המפיצות רשת סלולרית, מופצת על ידי משדרים של אנשים פרטיים שמשדרים את רשת הWIFI שלהם. אפשר לדמות את זה לכך שבכל מקום מישהו מציע להתחבר לנקודת הגישה שלו.

מעין מאגר אדיר של נקודות גישה לאינטרנט.

אז מה האינטרס של האדם הממוצע להכניס את המכשיר של הליום לביתו?

בזמן שאין משתמשים שמחוברים אליו, המכשיר עובד כ"כורה" מטבעות קריפטוגרפים של החברה עצמה, (כיום השווי של מטבע יחיד הוא לערך 7$), וכך בעל המכשיר מרוויח כסף כשהמכשיר פסיבי.

הליום כבר עובדת היום במגוון מדינות, כולל במדינת ישראל. באתר החברה ישנה מפה בה אפשר לראות את כל הנקודות, כולל בארץ, שבהן הליום מחוברת. דבר מעניין שעולה מהכתבה ומהמפה של החברה הוא ששכנתנו מצפון, לבנון, מלאה בנקודות של הליום ואולי דבר זה מתכתב עם מצבה הכלכלי והביטחוני והבעיות שיש לה בתשתיות התקשורת.

אז האם בעתיד נהיה כולנו שותפים ברשת תקשורת אחת גדולה המופעלת על ידינו?

זה עוד לא בטוח, אך מעניין להמשיך לעקוב אחר החברה וחברות הסלולר.


 

מספר מנויי הסלולר לאורך השנים:

https://www.ice.co.il/research/news/article/854754

מפת הפריסה של הליום:

https://explorer.helium.com/

כתבה על הליום בMAKO

https://www.mako.co.il/nexter-while_you_were_working/Article-8d0312f7659bd71026.htm

הליום
bottom of page