סטודנטים לתארים מתקדמים מדברים

תעודת זהות

שם: מתן סבג גיל: 34 סטטוס: נשוי + 1 מגורים: תל אביב עבודה: מהנדס תוכנה בכיר בגוגל השכלה: תואר ראשון במדעי המחשב בטכניון, תואר שני במדעי המחשב באוניברסיטת רייכמן שם המאמר בתואר השני: Preventing the Flood: Incentive-Based Collaborative Mitigation for DRDoS Attacks

מדוע בחרת להמשיך לתואר מתקדם וספציפית ברייכמן?

שילוב של 2 סיבות מרכזיות -

1. התואר הראשון שלי היה מירוץ של מבחנים, הגשות ועבודה במשרת סטודנט. כשסיימתי אותו, הרגשתי תחושת החמצה כי לא חקרתי אף נושא לעומק ולא פיתחתי דברים בעצמי.

2. ידידה טובה שלי מהתואר הראשון די לחצה עליי אז לא באמת נשארה לי הרבה ברירה... באותה תקופה הייתי רווק בלי הרבה מחויבויות בלו"ז, לצד תחושת ההחמצה והלחץ החברתי החלטתי פשוט ללכת על זה. 

בהתחלה חשבתי שאעשה את התואר השני בטכניון אבל גיליתי שהם לא מעודדים תואר שני תוך כדי עבודה אז זה ירד מהפרק. לאחר מכן, הבנתי שבאונ' רייכמן מאפשרים ואף מעודדים את הגמישות של תואר שני לצד  משרה מלאה. עובדה זו השפיעה מאוד על ההחלטה שלי מאחר ולא רציתי לעצור את התקדמות הקריירה שלי או לספוג מכה כלכלית בכך שאחזור להיות סטודנט במשרה מלאה. אני באמת חושב שבלי הגמישות הזו לא הייתי עושה תואר שני.

אשמח שתספר לי על נושא המחקר, מה היה במהלך המחקר והחוויה שלך מהתהליך? 

קצת רקע על עולם התוכן שהתעסקתי בו במהלך המחקר - שיטת הגנה נגד מתקפות מסוג DRDOS. מתקפות כאלו נפוצות מאוד ומנצלות חולשות בסיסיות ביותר במבנה האינטרנט ופרוטוקול הIP. סיבה מרכזית לשכיחותן היא שהתוקף צריך לייצר "קצת" טראפיק והקורבן מקבל "הרבה" טראפיק, כך שזול יחסית לתוקף לייצר מתקפות הרסניות.

פיתחנו מערכת בשם CORB שהיא מבוססת מסלולים ופועלת לפי דרישה המאפשרת הגנה אפקטיבית מפני התקפות DRDOS על ידי תקשורת ושיתוף פעולה בין רשתות אינטרנט שונות בעולם, וכל זאת מבלי להסתכן בפגיעה של טראפיק לגיטימי. בנוסף, המערכת אפשרית למימוש מאחר והיא משתמשת בפרוטוקולי אינטרנט מוכרים וידועים. למעשה, במקום לעצור את השיטפון, אנחנו מונעים ממנו להיווצר.

איך מתנהלת הדינמיקה בין הסטודנט למנחה במהלך התואר השני? כמה עצמאות ואוטונומיה יש לך בביצוע המחקר?

אני חושב שיש שונות מאוד משמעותית בין מנחים שונים. לכל סטודנט שעובר את התהליך הזה יש את סיפורי הקרב שלו שזה טבעי לגמרי, אבל צריך בתוך זה לראות שיש מערכת יחסים נכונה, אינטראקציה נעימה ואווירה מקדמת לשני הצדדים, דבר שהיה לי עם המנחה שלי (פרופסור ענת ברמלר-בר).

בגדול, המנחה מכווין את הרעיון הכללי של המחקר אך תפקיד הסטודנט הוא לקרוא את כל החומרים הרלוונטים, להבין את התחום לעומק ובסופו של דבר אף להתעלות על המנחה ברזולוציות הקטנות של המחקר. לדוגמא, ענת היא מומחית בNetwork Security ומכירה את התחום על בוריו, אך התפקיד שלי היה ללמוד לעומק פרוטוקולים ומאמרים ספציפיים, לסכם אותם, להבין את התמונה הגדולה ולבסוף לזקק את מה שאנחנו רוצים לחדש בעולם המחקר. בהדרגה, ביחד עם ענת, קיבלנו החלטות בנוגע למאמר כמו במה לא כדאי להתעסק ובמה כן כדאי להתמקד עד שהשתכנענו שהמחקר שלנו מספיק טוב כדי להתפרסם כמאמר בכנס, כלומר שהוא מביא משהו חדש למרחב הבעיה שאנחנו מתעסקים בה ושונה מעשרות המאמרים האחרים באותו התחום. מהשלב הזה והלאה העבודה הופכת להיות הרבה יותר עצמאית, החל מכתיבת הקוד, עריכת הניסויים וכתיבת המאמר עצמו תוך כדי פידבק תמידי של המנחה.

התהליך היה ארוך ולקח כמה חודשים טובים. לכנס הראשון אליו הגשנו את המאמר לא התקבלנו. קיבלנו פידבקים מדוע המאמר לא התקבל, התכנסנו שוב עם מה שכתבו הבודקים של הכנס, וביחד עם ענת שכתבנו את המאמר כאשר רוב העבודה היא עצמאית שלי. בסוף מקצה השיפורים התקבלנו לכנס השני והיה אפשר לנשום לרווחה: "שירתתי 5 שנים בצה"ל ומסע כזה עוד לא היה לי". כשהתחלתי את התואר השני הייתי רווק תל אביבי שגר עם שותפים, וסיימתי אותו נשוי + ילדה בת שנה, אשתי לא מכירה אותי לא סטודנט לתואר שני. עם כל הקושי שבדבר, אני עדיין מאוד שמח שעברתי את התהליך הזה.

יצא לי לשמוע מלא מעט סטודנטים, כולל אותי, אשר מרגישים מבולבלים מהקשר בין מה שהם לומדים בקורסים "לחיים האמיתיים". מה אתה חושב על כך והאם אתה רואה את הקשר לעולם המחקר?

ראשית, זה מאוד תלוי בתחום המחקר. מהיכרותי,  תחומי מחקר כגון למידה ממוכנת, ראייה ממוחשבת, קריפטוגרפיה וכו' כבדים מאוד מבחינה מתמטית והבסיס הנלמד בקורסים של השנה הראשונה הכרחי. 

מעבר לכך, אני חושב שמעבר ל"פשט" של להכיר משפטים מתמטיים, הקורסים המתמטיים של השנה הראשונה מפתחים יכולות של פתרון בעיות קשות וחשיבה מחוץ לקופסה, תכונות הכרחיות למהנדס תוכנה. לכן אני חושב שיש ערך לקורסים האלה, גם אם קשה לראות את זה באופן ישיר בשנים הראשונות של התואר. 

עם זאת, אני מאמין שיש מקום באקדמיה לקורסים יותר "תכלס", כלומר קורסים שנוגעים יותר לעולם התעשייה.

רוב הסטודנטים לאחר התואר ממשיכים לתעשייה ולא מתקדמים אל עולם המחקר. למי היית ממליץ להמשיך לתואר מתקדם? 

אינטואיטיבית הייתי ממליץ ל2 סוגי אנשים:

1. כאלו שעולם המחקר באופן כללי מעניין אותם. כלומר, מעניין אותם לקחת תחום ולצלול אליו לעומק, ללמוד אותו ובסופו של דבר לקדם אותו על ידי מחקר וחידוש. תחום המחקר שלי לא קשור באופן ישיר למה שאני עושה בעבודה וזה בסדר, התעניינתי בלחקור.

2. כאלו שרוצים להיות חוקרים בתעשייה. לרוב, חייב תואר שני מחקרי בשביל להשתלב כחוקר בתעשייה.

לדעתי, אם אתם מעוניינים להיות מהנדסי תוכנה ולהתקדם בתעשייה בתפקידי פיתוח טהורים מיד אחרי הלימודים, תואר שני עלול להיות לא רלוונטי למטרות הללו.

טיפ אישי לסטודנטים שמעוניינים להמשיך לתואר שני במדעי המחשב? על מה רצוי לחשוב כבר במהלך התואר הראשון בשביל להתקדם ולהצליח בתואר השני?

הסגל באונ' רייכמן איכותי ומכסה מגוון תחומי מחקר. מאחר ולמנחה יש אימפקט עצום על קצב ההתקדמות וסיכויי הצלחה של התואר השני,  אני ממליץ בחום לחשוב כבר בתואר הראשון אם יש מרצה שתחום המחקר שלו מושך אותך ובמידה וכן להתחיל לגשש איתו בנוגע למחקר עתידי משותף.