השתיקו את הבוטים

בשבועות האחרונים הושלמה עסקת טוויטר, במסגרתה רכש אילון מאסק את הרשת החברתית הפופולארית עבור כ-44 מיליארד דולר. ואילון מאסק כמו אילון מאסק, לא יכול היה לבצע את העסקה הזו בלי לגרום לכמה סערות בדרך. נזכיר: מאסק הביע כוונה לרכוש את החברה עוד באפריל האחרון, אך החליט במפתיע להקפיא את העסקה עד לחישוב סופי של מספר החשבונות המזויפים ברשת. הפארסה הזו, כזכור, הובילה לצניחה במניה של טוויטר ואף לסכסוך משפטי. רצון זה של מאסק הגיע לאחר שטוויטר העריכה ששיעור החשבונות המזויפים ברבעון הראשון של 2022 עמד על פחות מ-5 אחוזים מתוך סך המשתמשים הפעילים היומיים, שעמד על 229 מיליון. עם אישור העסקה, מאסק חרט על דגלו "להילחם בספאם ובבוטים".אז מה הסיפור בכלל עם בוטים, כיצד הם משפיעים על החיים שלנו ואיך מערכת המשפט מתמודדת איתם? 

בוטים הם תוכנות מחשב, כשהמפותחות שבהן מבוססות AI, המבצעות פעולות אוטומטיות כמו פרסום פוסטים, תגובות ואפילו ניהול שיח עם משתמשים אמיתיים. הבוטים מהווים אתגר עבור כל תעשיית המדיה והמידע, ויכולים לגרום בעיות למפרסמים וחוויות רעות למשתמשים, כשהקושי המרכזי הוא שקשה לעלות עליהם ולחסום אותם. אתרים המעוניינים לוודא שהמשתמש מולם הוא אדם ולא בוט, נותנים למשתמש מבחן טיורינג, שאדם יעבור אותו בקלות, אך בוט יתקשה בכך. טכניקה נפוצה לכך היא הצגת טקסט קצר בגופן משובש, תוך דרישה להקליד את הטקסט בשדה המתאים (CAPTCHA). בוטים רבים תוכנתו להשגת מטרות פחות חיוביות, כמו הפצת מידע שגוי (פייק ניוז) או הונאה, אבל ישנם גם בוטים שנועדו למטרות טובות, כמו הפצת חדשות ומתן שירות. ההשפעה של הבוטים מורגשת בכל רובדי החיים, אך יש כאלה שבהם השפעה זו עשויה להיות הרסנית במיוחד. לדוגמה, כאשר בוטים נהיים חלק אינטגרלי מהשיח הפוליטי והחברתי. לפי דיווח שפרסמה חברת CHEQ בשנת 2021, כ־20% מהגולשים באתרים ישראלים הם בוטים או משתמשים מזויפים. וכמו כל סוגיה בעלת השלכות חברתיות, כלכליות ופוליטיות - גם כאן המשפט נדרש לעמוד בקצב.

עם התרחבות התופעה בשנים האחרונות, התעורר הדיון בדבר מעמדם המשפטי של הבוטים ברחבי העולם, ובמיוחד סביב שאלה אחת ספציפית:האם לבוטים, המתחזים לאנשים רגילים ולוקחים פעמים רבות חלק פעיל בשיח ברשתות ונוטים לקדם עמדות קיצוניות, אולי אפילו מסיתות, יש חופש ביטוי והבעת דעות ורעיונות כמו לאדם רגיל? 

חופש הביטוי מטרתו לאפשר שוק חופשי של דעות - להביע, אך גם לשמוע ("קח תן"). צנזורה של רעיונות פוגעת גם במי שמבטא אותם, אבל גם בזכות של אחרים - לצרוך אותם. בעצם השאלה הנוספת שנשאלת היא – האם מניעה מבוט להפיץ מידע, וכנגזרת מכך, מניעה מאדם לצרוך מידע שמפיץ בוט, היא פגיעה בחופש הביטוי?

ההצדקות לחופש ביטוי לבוטים מתחלקות לשתי גישות מרכזיות, כאשר האחת אומרת שלבוט, על אף היותו ישות מופשטת שאינה אדם, יש חופש ביטוי כל עוד הוא מקדם או מפרסם מידע שהוא שימושי עבורנו (תעמולת בחירות/מידע צרכני וכד').לחילופין, ניתן לראות את הבוטים רק כ"זרוע ארוכה" של יוצריהם האנושיים, ובעצם הזכות הטבעית לחופש ביטוי של האדם "מתגלגלת" אל הבוט שיצר. בכל מקרה - בין אם בגלל זכות עצמאית לחופש ביטוי ובין אם בגלל זכות של יוצר אנושי, ניתן להגיע לטבע כזה או אחר של בוטים שיש להם סוג של זכות דיבור. כמו כן, מניעת זרימת מידע שימושי שמתווך ע"י הבוט לציבור הרחב, עשוי לפגוע באלמנט ה"תן" בשוק הדעות החופשי שמאפשר חופש הביטוי.

בעוד שלחלקנו עשויה להיות דעת נחרצת בנושא, בתי המשפט בעולם טרם הכריעו באופן חד משמעי בסוגיה זו. בינתיים, בישראל, משרד התקשורת ומשרד המשפטים פרסמו ביוני האחרון את תזכיר חוק הבוטים, שמבקש לחייב מפרסם המפיץ מסרים באמצעות בוטים לסמנם באופן ברור, מתוך רצון למגר את תופעת הפייק ניוז, ולהגביר את השקיפות במרחב האינטרנטי גדוש האינטרסים.

על תזכיר החוק אמר שר המשפטים דאז, גדעון סער: "קצב התפתחות הטכנולוגיה מקדים את הרגולציה". אמירה זו מהווה בסיס ותמריץ ליצירת מסגרת משפטית בעוד תחומים רבים ומגוונים, ולמשפטנים יש עוד דרך ארוכה לעשות. אבל אילון מאסק כמו אילון מאסק, עוד מסוגל להקדים את כולם.