העתיד כבר כאן

נתחיל מהבסיס- עולם מדעי המוח הוא תחום מחקר צעיר למדי ההולך ותופס תאוצה בשנים האחרונות ומבסס את מעמדו כתחום מדעי מחקרי בעל חשיבות רבה. 

לצד זאת, עולם האינטליגנציה המלאכותית (או גם: אינטליגנציה ממוחשבת, AI ;) הנשען על טכנולוגיות של למידת מכונה (Machine Learning) הוא תחום חדש אף יותר הצומח בקצב מהיר. שילוב שני תחומים מדעיים אלו טומנים בהם פוטנציאל רב לטשטוש הגבולות בין האדם כיצור תבוני למכונה ממוחשבת כ״טיפשה״, וכבר כיום אנו רואים טכנולוגיות פורצות דרך שמעלות תהיות האם התסריטאים של סרטי מדע בדיוני למעשה רק ניבאו את העתיד?

1. לסמס ריחות- אולי בקרוב זה יקרה

חוקרים מתחום מדעי המוח ומדעי המחשב כבר לפני שנים הצליחו לבנות רשתות נוירולוגיות ממוחשבות המדמות תהליכים שונים המתרחשים במוח האדם לצורך מחקר ופיתוחים שונים, אך תחום אחד עדיין כמעט ולא נחקר כלל בכל שנות האבולוציה של האנושות- חוש הריח שלנו. 

לאחרונה קמו חוקרים שהחלו לגלות עניין בתחום, ואלו הצליחו לגלות כי אותן רשתות עצבים יכולות ללמד את עצמן להריח ולאפיין ריחות תוך מספר דקות- ובכך למעשה לדמות באופן ממוחשב את התהליך כפי שמתרחש אצל בני האדם. למרבה הפלא, הרשת העצבית המלאכותית שיכפלה את הפעילות הביולוגית של חוש הריח באופן כל כך מדויק עד שהיא חשפה שרשת הריח של המוח מותאמת מתמטית כמעט לחלוטין לתפקוד האמיתי שלה.

>> לקריאה נוספת

2. מה אם באטמן היה עיוור? (ומה הקשר בין עטלפים ללקויי ראיה?)

בדומה לגלי אור, בני אדם יכולים לתפוס רק ספקטרום קטן יחסית של גלי הקול שמסתובבים סביבנו- כל עוד תדרי הקול נעים בין 20 הרץ ל-20,000 הרץ. מעל לתחום זה, זהו טווח התדרים שבו פועלות חיות כמו עטלפים ומאפשר להם לנוע בחופשיות בחושך מוחלט, וגם מה שמשמש בסריקות רפואיות כמו אולטרסאונד.

שיטה חדשה המשתמשת בטכנולוגיה מתוחכמת נוצרה כניסיון על ידי מדענים מאוניברסיטת אלטו (Aalto) שבפינלנד, והובילה ליצירת מכשיר הנותן לבני אדם שמיעה בטווח תדרים רחב יותר, הדומה לשל עטלפים. הדבר מקנה לא רק את היכולת לשמוע תדרים הרבה מעבר לאלו שהאוזן האנושית קולטת, אלא גם להבחין בכיוון ובמרחק של מקורות הקול (echolocation). היכולת לקלוט צלילים שאינם נשמעים בדרך כלל יכולה להיות בעלת יישומים תעשייתיים חשובים, למשל יכולת לשמוע ולאתר דליפות גז שקטות, לסייע ללמוד את התנהגות העטלפים ולהשתמש בכלי זה ככלי מחקרי, ולהקנות ללקויי ראייה פוטנציאל להתמצא במרחב מבלי סיוע אנושי נוסף.

>> לקריאה נוספת (1) (2)

3. האם תתנו למחשב לקרוא לכם את המחשבות?

שתלי מוח מאפשרים תקשורת בין המוח למכשירים אלקטרוניים, ומאפשרים לשנות, להקליט או לתרגם את פעילות המוח לצרכים שונים. יש לכך יישומים רפואיים רבים, כולל התערבות בפעילות מוחית משובשת הנובעת ממחלות נוירולוגיות כמו אפילפסיה ופרקינסון, טיפול בדיכאון, או יצירת מסלולים חושיים חדשים כדי לסייע לעיוורים. אחת המגמות היותר מרגשות היא ההבטחה להפוך "טלפתיה" ממדע בדיוני למציאות. כיום, מוח האדם משתמש באותות חשמליים בפעילותו ליצירת אינטראקציה עם הסביבה. התחום המתפתח של טכנולוגיות ממשק מוח-מחשב (BCI) עשוי לאפשר לאנשים שאינם מסוגלים לדבר ו/או להשתמש בגפיים שלהם לתקשר שוב. ישנם כיום מספר אנשים עם מוגבלויות קשות שכבר משתמשים ב-BCI לתקשורת ושליטה בסיסית בחיי היומיום שלהם. עם חומרה טובה יותר לרכישת אותות, אימות קליני ברור, מודלים של הפצה ברי קיימא, וכנראה הכי חשוב, מהימנות מוגברת, טכנולוגיות BCI עשויים להפוך לכלי תקשורת ובקרה חדש וחשוב עבור אנשים עם מוגבלויות, ואולי גם עבור האוכלוסייה הכללית.

>> לקריאה נוספת (1) (2)

4. מחלום למציאות, ממציאות לחלום- מהנדסי חלומות, יש דבר כזה!

זוהי הצעה ממגנטת ובלתי סבירה כאחד: האם אנחנו באמת יכולים להנדס חלומות, העולמות הפנימיים האלו שמרגישים כל כך מחוץ לשליטתנו? השאלה אודות מקורן של חלומות והרעיונות הטמונים בהן ריתקה אנשים במשך אלפי שנים, משיטות רוחניות במצרים העתיקה ועד לטיפולים עכשוויים בסיוטים פוסט טראומטיים, ובכל זאת הטכניקות הללו אינן נחשבות למהימנות. 

חקר החלומות נכנס לעידן המודרני בדרכים מרגשות, ולאחרונה חוקרים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) הצליחו לפתח את דורמיו  (Dormio)- מכשיר המקדם את חקר החלומות לרמה חדשה. דורמיו לא רק מסייע בתיעוד דיווחי חלומות, אלא מכוון חלומות לנושאים מסוימים. ״ דורמיו מתַקְשר ישירות עם מוחו החולם של אדם ומשפיע על תוכנם של חלומותיו,״ אומר רוברט סטיקגולד, מנהל המרכז לשינה ולקוגניציה במרכז הרפואי בית ישראל בדיקונס, מסצ'וסטס. 

>> לקריאה אודות חווייתו של הסופר מייקל קלון עם הטכנולוגיה החדשנית (כלכליסט)

>> לקריאה נוספת (1) (2)